הרוחות הרעות הללו המתחזות לשליחים סותרות את כל הדברים שהשליחים כתבו בהשראת רוח הקודש. הן מתכחשות למקור האלוהי של דבר ה’, ובכך מנפצות את יסודות התקווה המשיחית, ומכבות את האור החושף את הדרך לגן העדן. השטן גורם לבני האדם להאמין שכתבי הקודש אינם אלא סיפורת, פרי הדמיון בלבד או ספר עתיק יומין שהתאים לשחר האנושות, אך עתה הוא ראוי לזלזול או להתעלמות כספר שאבד עליו הכלח. השטן מציע שלל התגלויות רוחניות כתחליף לדבר ה’. ערוץ זה [הספיריטיזם] נתון כולו לשליטתו של השטן; באמצעותו, ביכולתו לגרום לעולם להאמין בכל דבר בהתאם לרצונו. השטן מעמיד בצל את ספר הספרים, שעל פיו הוא וחסידיו יישפטו, ובדיוק שם, בצללים, הוא חפץ להשאירו. את מושיע העולם הוא מציג כאדם בשר ודם, ותו לו. כשם שהזקיף הרומי ששמר על קברו של ישוע הפיץ דיווח שקרי, שהכוהנים והזקנים שבו וחזרו עליו כדי להפריך את עובדת תחייתו, כך חסידי הספיריטואליזם מנסים להראות שאין בנסיבות חייו של המושיע שום דבר ניסי. הם מעמידים את ישוע בצל, ואז הם מסבים את תשומת הלב לניסים שהם מחוללים, ומכריזים שהם עולים בהרבה על ניסי המשיח. אומנם, הספיריטואליזם משנה את פניו ומסתיר אחדים מהיבטיו היותר שנויים במחלוקת, אך עתה הוא עוטה אדרת משיחית. ואולם, עמדתו האמיתית נחשפת באמירות שהוא מכריז מעל הבימות ועל דפי העיתונות מזה שנים רבות. לא ניתן להסתיר או להכחיש את התורות הללו. אפילו בצורתו הנוכחית, המתונה יותר, הוא למעשה הרבה יותר מסוכן, שכן ההונאה הפכה מתוחכמת יותר. בעוד שבעבר הוא התכחש למשיח ולכתבי הקודש, עתה הוא מתיימר לקבל את שניהם. ואולם, הוא מפרש את כתבי הקודש בדרך המדברת אל לב שלא נושע ולא התחדש, והוא הופך את אמיתות כתבי הקודש הקדושות, הנשגבות והחיוניות, לחסרות שחר. האהבה מוצגת כתכונתו העיקרית של אלוהים, אך היא מבוזה ומתגמדת לסנטימנטליזם קלוש, הנטול הבחנה בין טוב לרע. הצדק של ה’, גינויו את החטא ומצוות תורתו הקדושה – כל אלה מוסטים הצידה. בני האדם לומדים להתייחס לעשרת הדיברות כאל תורה שאבד עליה הכלח. אגדות נחמדות ומרתקות שובות את הלב וגורמות לבני האדם למאוס בכתבי הקודש כתשתית של אמונתם. תורת הספיריטואליזם ממשיכה להתכחש למשיח כבעבר; אך השטן עיוור את עיניהם של בני האדם, ועתה הם אינם מסוגלים עוד להבחין בשקר. רק מתי מעט מבינים היטב את כוחו המטעה של הספיריטואליזם ואת הסכנה האורבת לאלה שנתונים תחת השפעתו. אנשים רבים מתנסים בו אך ורק כדי לספק את סקרנותם. הם לא ממש מאמינים בתורה זו, והמחשבה שהם חושפים את עצמם לשליטת הרוחות הרעות תמלא את ליבם אימה. אך הם צועדים על קרקע אסורה, והצורר הגדול מפעיל עליהם את כוחו בניגוד לרצונם. ברגע שהם נכנעים ועושים את רצונו, הוא מחזיק בהם כשבויו. בכוחות עצמם נבצר מהם לשבור את הקסם המפתה, שכה מקסים וכובש אותם. דבר זולת גבורת ה’, שתינתן כמענה לתפילת אמונה יוקדת, לא יוכל לחלץ את הנשמות הללו שנפלו ברשתו של השטן. כל אלה המטפחים מידות ותכונות רעות, או מבצעים ביודעין חטאים החביבים עליהם, מזמינים לעצמם את פיתויי השטן. הם מתנתקים מאלוהים ומהשגחת מלאכיו; וכאשר שר הרוע מציג את שקריו, הם נופלים ברשתו כטרף קל, שכן הם חסרי הגנה.
כל אלה המשתעבדים לכוחו של השטן, לא מבינים לאן פניהם מועדות. לאחר שהמדיח מפילם ברשתו, הוא משתמש בהם כנציגיו כדי למשוך אנשים אחרים אל אובדנם. הנביא ישעיהו אומר: “וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם, דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים, הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. לְתוֹרָה, וְלִתְעוּדָה; אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר” (ישעיה, ח’ 19, 20). אילו בני האדם יסכימו לקבל את האמיתה שהוכרזה מפורשות בכתבי הקודש בקשר לטבעו של האדם ולמצב בו שרויים המתים, הם יזהו בתורה ובהתגלויות של הספיריטואליזם את ידו של השטן, הפועל בעזרת אותות ונפלאות כוזבים. אך במקום לוותר על החירות הנעימה כל כך ללב הבשר שלהם, ובמקום לחדול מן החטאים החביבים עליהם, רבבות בני אדם עוצמים את עיניהם לאור וצועדים קוממיות, תוך התעלמות מן האזהרות, לעבר השטן, האורג סביבם את מלכודותיו עד שהם נופלים ברשתו. “מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהִוָּשַׁע בָּהּ, עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם מַדּוּחִים לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר” (תסל”ב, ב’ 10, 11). אלה המתנגדים לתורת הספיריטואליזם נלחמים לא רק בבני אדם, אלא גם בשטן ובמלאכיו. הם נכנסו למלחמה “עִם רָשֻׁיּוֹת וּשְׂרָרוֹת… עִם כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים רָעִים בַּשָּׁמַיִם.” השטן לא יוותר על אף שעל בטריטוריה שלו, אלא אם כן יובס בגבורת מלאכי השמיים. חסידי ה’ אמורים להתעמת איתו כפי שעשה מושיענו, בעזרת המילים “כי כתוב…” השטן מסוגל כיום לצטט את כתבי הקודש בדיוק כפי שעשה בימי המשיח, והוא לא יהסס לסלף את תורת כתבי הקודש כדי לאשש את שקריו. אלה המבקשים לעמוד בגבורה בשעה מסוכנת זו, חייבים להבין את עדות כתבי הקודש. אנשים רבים יתעמתו עם רוחות השדים שילבשו את דמותם של מכרים וחברים, ויכריזו מפיהם את תורות הכפירה המסוכנות ביותר. מבקרים אלה יפנו לליבנו ולחמלתנו, ואף יחוללו ניסים כדי לאשש את טענותיהם היומרניות. עלינו להתכונן לעמוד בפניהם בעזרת האמיתה מכתבי הקודש, שעל פיה המתים אינם יודעים מאומה, והדמויות המתגלות לנגד עינינו בשעת התקשור אינן אלא רוחות השדים.
“שְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל כָּל תֵּבֵל, לְנַסּוֹת אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,” (ההתגלות, ג’ 10) – ממשמשת ובאה. כל אלה שאמונתם אינה מעוגנת בדבר ה’, יוטעו ויובסו. השטן פועל בעזרת “כל תַּרְמִית רֶשַׁע” כדי לשלוט בבני האדם, ושקריו והונאותיו ילכו ויגברו. אולם, ביכולתו להשיג את מטרתו רק כאשר בני האדם נכנעים לפיתוייו מרצונם. מי שמחפש בלהט אחר האמת, שואף לטהר את נשמתו באמצעות ציות לה’ ועושה כמיטב יכולתו כדי להיערך לעימות, ימצא באלוהי האמת מחסה מוגן ובטוח. המושיע מבטיח לנו: “מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַרְתָּ אֶת מִצְוָתִי לַעֲמִידָה בְּסַבְלָנוּת, גַּם אֲנִי אֶשְׁמֹר אוֹתְךָ” (ההתגלות, ג’ 10). במהרה ישלח המושיע את כל מלאכי השמיים כדי לגונן על חסידיו, ולא יניח לנשמה אחת מכל הבוטחים בו ליפול בידי השטן. הנביא ישעיהו ממחיש את ההונאה המפחידה שתוליך שולל את הרשעים, ותגרום להם להאמין כי בטוחים ומוגנים הם מפני משפטי ה’: “וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת, וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם; שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס” (ישעיה, כ”ח 18). בקרב אלה שתוארו בפסוק נמצאים אנשים המתעקשים לעמוד בסורם ולא לחזור בתשובה, אשר מנחמים את עצמם בהבטחה שהחוטאים לא יישאו בשום עונש; שהאנושות כולה, מושחתת ככל שתהיה, תרומם ותינשא לשמיים, וכל בני האדם יהיו כמלאכי ה’. אך כאן מודגשים ביתר שאת האנשים הכורתים ברית עם המוות ועם השאול, אשר מואסים באמיתות שהשמיים העניקו לאנושות כמגן לצדיקים בעת הצרה הגדולה, ותחת זאת, מקבלים את השקרים שמציע השטן, מתנחמים ובוטחים בהם – הטענות היומרניות והכוזבות של הספיריטואליזם. העיוורון האוחז בעיניהם של אנשי הדור הזה הוא מדהים ובל ייאמן. אלפים מואסים בדבר ה’ כדבר חסר ערך וחסר שחר שאינו ראוי לאמונתם, ומקבלים בלהיטות את הטעיותיו ושקריו של השטן. ספקנים ולגלגנים מגנים את הקנאות העיוורת של הדוגלים באמונת הנביאים והשליחים ונלחמים עליה; הם מסיחים את דעתם מן האמת בעזרת לגלוג על ההצהרות הקדושות של כתבי הקודש על אודות המשיח ותוכנית הגאולה, ועל הנקם והעונש שיינתנו למואסי האמת. הם חשים חמלה כלפי מוחות כה צרים, חלשים ורוויי אמונות טפלות, המכירים במצוות ה’ ומצייתים לתורתו. הם מפגינים ביטחון כה רב, עד שנראה כאילו הם באמת כרתו ברית עם המוות ועם השאול – כאילו הקימו מחיצה בלתי חדירה בינם לבין יד הנקם של ה’. דבר לא יכול לעורר את פחדיהם; כניעתם למדיח היא כה מוחלטת, ורוחו שורה בהם באופן כה מלא, שאין לאל ידם ואין בחפצם להיחלץ מרשתו.
השטן נערך מזמן לקראת המאמץ האחרון שלו להוליך שולל את העולם. היסודות לפועלו הונחו בעזרת ההבטחה שניתנה לחווה בגן עדן: “לֹא מוֹת תְּמֻתוּן!” “כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע” (בראשית’ ג’ 4, 5). אט-אט סלל השטן את הדרך לגולת הכותרת של הונאתו באמצעות התפתחות הספיריטואליזם. הוא טרם הגשים את תוכניותיו במלואן, אך הן תתמלאנה באחרית הימים. החוזה מכריז: “רָאִיתִי… שָׁלֹשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים; כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת, וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת” (ההתגלות, ט”ז 13, 14). חוץ מן המאמינים שיישמרו בגבורת ה’ בעזרת אמונה בדברו, שאר העולם ייסחף לתוך הטעיה זו. בני האדם יירדמו במהרה בתחושת ביטחון כוזבת וקטלנית, ויתעוררו רק כאשר חרון אפו של ה’ יישפך עליהם. כה אמר ה’ אלוהים: “וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ. וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת, וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם; שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר, וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס” (ישעיה, כ”ח 17, 18).
