העימות הגדול פרק ל׳׳ח – האזהרה האחרונה

“אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם; רַבָּה הָיְתָה סַמְכוּתוֹ וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. הוּא קָרָא בְּקוֹל חָזָק וְאָמַר: ‘נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֹלָה וְהָיְתָה לִמְעוֹן שֵׁדִים וּלְבֵית כֶּלֶא לְכָל רוּחַ טְמֵאָה וּבֵית כֶּלֶא לְכָל עוֹף טָמֵא וּמָאוּס.'” “שָׁמַעְתִּי קוֹל אַחֵר מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: ‘צְאוּ מִמֶּנָּה עַמִּי, פֶּן תִּשְׁתַּתְּפוּ בְּחַטֹּאתֶיהָ וּפֶן תְּקַבְּלוּ מִמַּכּוֹתֶיהָ'” (ההתגלות, י”ח 1, 2, 4). כתבי הקודש מנבאים על תקופה שבה הכרזת מפלת בבל (כפי שהוכרזה מפי המלאך השני בספר ההתגלות, פרק י”ד, פסוק 8), תוכרז שוב בתוספת אזכור על השחיתות והרעות החולות שחדרו לארגונים השונים ולמוסדות הדת והשלטון הפועלים בבבל, החל ממועד הכרזת המסר הראשון בקיץ של שנת 1844. מוצג כאן עולם דתי השרוי במצב מזעזע. עם כל הסלמה במאיסת האמת, מוחם של בני האדם יהפוך חשוך ואפל יותר, וליבם יהפוך עיקש יותר, עד שהם יתחפרו בכפירה נחושה וחדורת עוז. מתוך בוז לאזהרות ה’, הם ימשיכו לרמוס כל אחד מעשרת הדיברות, ולבסוף, יתחילו לרדוף את המאמינים שמקיימים אותם ורואים בהם צווים קדושים.

באמצעות הבוז שדבר ה’ וחסידיו זוכים לו הופך המשיח חסר ערך לחלוטין. כשתורת הספיריטואליזם מתקבלת בכנסיות, והרסן שהוטל על לב הבשר מוסר, הצהרת האמונה הופכת לאדרת המסתירה את החטאים השפלים ביותר. האמונה בהתגלויות רוחניות פותחת את הדלת לרוחות של פיתוי ולתורות השדים. כך תורגש השפעתם הרעה של המלאכים הרעים בכנסיות. נאמר על בבל בהקשר לתקופה שתוארה בנבואה זו: “כִּי הִגִּיעוּ חַטֹּאתֶיהָ עַד הַשָּׁמַיִם וְזָכַר אֱלֹהִים אֶת פְּשָׁעֶיהָ” (ההתגלות, י”ח 5). בבל מילאה את סאת עוונותיה, ולכן השמדתה ממשמשת ובאה. אך לאלוהים יש עדיין חסידים בתוכה; לפני שתבוא שעת פקודתה וה’ יטיל עליה את עונשיו, יש לקרוא לחסידי ה’ לצאת ממנה, וזאת “פֶּן תִּשְׁתַּתְּפוּ בְּחַטֹּאתֶיהָ וּפֶן תְּקַבְּלוּ מִמַּכּוֹתֶיהָ.” כך קמה התנועה שסומלה במלאך שירד מן השמיים, האיר את העולם בכבודו, זעק בקול רם והכריז את חטאיה של בבל. בהקשר למסר האזהרה שלו, נאמר: “צְאוּ מִמֶּנָּה, עַמִּי!” הכרזות אלה, יחד עם אזהרת המלאך השלישי, מרכיבות את האזהרה האחרונה שתינתן ליושבי תבל. נוראה ומרה תהיה התוצאה שיחווה העולם. כוחות העולם הזה, שיתלכדו כדי להילחם בצווי ה’, יכריזו כי הכול, “הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים” (התג’, י”ג 16) יאמצו את מנהגי הכנסייה, בכך שישמרו את קדושת יום א’ במקום את קדושת השבת. כל מי שיסרב לציית לדרישות הכנסייה יוענש על פי דין, ולבסוף, יוכרז כראוי למיתה. מאידך, תורת ה’ המצווה על שמירת השבת כיום המנוחה שכונן הבורא, דורשת ציות ומאיימת בעונשים שיוטלו באמצעות חרון אפו של ה’ על מחללי חוקיו. התוצאה תהיה ברורה: כל מי שיחלל את תורת ה’ כדי לציית לחוקת אנוש יקבל את תו החיה. אנשים אלה יקבלו את הסימן המעיד על הברית שהם כרתו עם הכוח שהם בחרו לציית לו תחת אלוהים. באזהרה השמיימית נאמר מפורשות: “כָּל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וּמְקַבֵּל תָּו עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל יָדוֹ, גַּם הוּא יִשְׁתֶּה מִיֵּין חֲרוֹן אֱלֹהִים הַמָּזוּג בְּכוֹס זַעְמוֹ וְאֵינֶנּוּ מָהוּל” (ההתגלות, י”ד 9, 10). ואולם, איש לא יישא את חרון אפו של ה’, עד שהאמת שחדרה לליבו ולמצפונו תגורש. ישנם אנשים רבים שלא זכו לשמוע את האמיתות המיוחדות שנועדו לימינו. חובת הציות לדיבר הרביעי, לא הוצגה לפניהם מעולם באורה האמיתי. בוחן הלבבות לא יניח לאף אדם החפץ לדעת את האמת ללכת שולל אחר הסוגיות הנתונות במחלוקת. אין להאיץ בבני האדם לקיים את הדיבר הרביעי מתוך ציות עיוור. כל אדם זכאי לאור שדי יהיה בו כדי לסייע לו ליטול החלטה מושכלת. השבת תהיה המבחן הגדול של הנאמנות, שכן זוהי סוגיית האמת הכי שנויה במחלוקת. כשבני האדם ייבחנו במבחן הסופי יימתח קו ההפרדה בין אלה ששירתו את ה’ לאלה שאינם משרתים אותו. בעוד ששמירת השבת השקרית על פי חוקי המדינה בניגוד לדיבר הרביעי תהווה הודאה על נאמנות לכוח הנלחם באלוהים, שמירת השבת האמיתית מתוך ציות לתורת ה’ תהווה הוכחה לנאמנות לבורא. בעוד שקבוצת האנשים שתציית לכוחות השולטים בעולם תקבל את תו החיה, הקבוצה האחרת, זו שבחרה לציית לסמכות האלוהית, תקבל את חותם האלוהים [ראו הערה 13 בנספח.] עד כה, האנשים שהציגו את האמיתות הטמונות במסר האזהרה של המלאך השלישי נחשבו אך ורק לזורעי בהלה. נבואותיהם על הסובלנות הדתית שתשרור בארצות הברית, ועל איחוד הכוחות בין הכנסייה והמדינה במטרה לרדוף את שומרי מצוות ה’, הוכרזו כחסרות יסוד ואבסורדיות. הוכרז בביטחון כי ארצנו [ארצות הברית] לעולם לא תהיה שונה מכפי שהייתה מאז ומעולם – הלוא היא מגינתה של חירות הדת. אך כאשר סוגיית הכפייה של שמירת יום א’ תעורר גלים נרחבים, האירוע שזמן כה רב פקפקו בו ילך ויתקרב, ומסר האזהרה השלישי יפיק תוצאה שלא יכול היה להפיק קודם לכן. בכל דור ודור שולח אלוהים את משרתיו לגנות את החטא ולהוכיח את העולם ואת הכנסייה על חטאיהם. אך בני האדם משתוקקים לשמוע דברים נעימים לאוזן, ואילו האמת הצרופה והטהורה נדחית על הסף. מתקני דת רבים נחושים בראשית פועלם לנקוט משנה זהירות בהוכחת האומה והכנסייה על חטאותיהן. הם מקווים כי באמצעות מופת חייהם המשיחיים יעלה בידם להחזיר את בני האדם אל תורת כתבי הקודש. אך רוח קודשו של ה’ נחה עליהם בדיוק כפי שנחה על אליהו הנביא ועוררה אותו להוכיח את המלך הרשע על חטאיו, ואת האומה הכופרת על חטאיה.

מתקני הדת לא יוכלו להימנע מהטפת דבריהם המפורשים של כתבי הקודש – תורות שהם אינם ששים להציגן ברבים. הם יאולצו להכריז את האמת בדבקות ובקנאות, ולהזהיר מפני הסכנה האורבת לנשמות בני האדם. הם ידברו בעוז את המילים שקיבלו מה’, ללא חשש מן התוצאות, ובני האדם יאלצו לשמוע את האזהרה. כך יוכרז המסר של המלאך השלישי. לכשיגיע המועד שבו הוא יינתן בעוצמה הגדולה ביותר, יפעל ה’ באמצעות כלי שרת ענווים, ויכוון את ליבם של אלה שיקדישו עצמם לשירותו. הפועלים יוכשרו באמצעות משיחת רוח הקודש, ולא על ידי לימוד והכשרה במוסדות חינוך. אנשי אמונה ותפילה ייאזרו בקנאה קדושה ויכריזו את המילים שאלוהים שם בפיהם. חטאיה של בבל ייחשפו. התוצאות המרות של אכיפת פולחני ומצוות הכנסייה על ידי השלטון האזרחי, חדירת הספיריטואליזם וההתקדמות החשאית אך המהירה של הריבונות האפיפיורית – כל אלה ייחשפו ויצאו לאור. בני האדם יחושו נסערים לשמע האזהרות הרציניות הללו. רבבות בני אדם יקשיבו למילים שכמותן לא שמעו מעולם. הם יקשיבו בפליאה לעדות הגורסת שבבל היא-היא הכנסייה אשר נפלה עקב חטאיה וטעויותיה, וזאת משום שמאסה באמת שנשלחה אליה מן השמיים. כשבני האדם ישובו למוריהם וישאלו אותם ברצינות: “האומנם דברים אלה נכונים הם?”, אזי יציגו בפניהם מורי ורועי השקר סיפורי מעשיות, ינבאו על דברים טובים ונעימים, וזאת כדי לשכך את פחדיהם ולהשקיט את נקיפות מצפונם שזה עתה התעורר. אך מאחר שאנשים רבים מסרבים להסתפק בסמכות אנושית, ודורשים לקבל אישוש אלוהי מפורש בנוסח, “כה אמר ה’,” הרי שכוהני הדת הפופולרית, בדומה לפרושים בימי קדם שזעמו כאשר פקפקו בסמכותם, יוקיעו את מסר האזהרה, יטענו שהוא נובע מן השטן, ויאיצו בהמונים אוהבי החטא לגדף את נושאי המסר ולרדוף אותם. כשאש המחלוקת תתפשט לשדות חדשים וליבם של בני האדם יוסב לתורת ה’ שדוכאה, יתעורר השטן ויחוש נסער. עוצמת המסר תרגיז את מתנגדיו וחמתם תבער בהם. כהני הדת יפעילו כמעט כוחות על-טבעיים בניסיון לגרש את האור, פן יזרח חלילה על צאן מרעיתם. הם ינקטו בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להשתיק את השיח הציבורי בסוגיות חשובות אלה. הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוטסטנטית יעשו יד אחת ויפנו לעזרת כוח הזרוע העוצמתי של השלטון האזרחי. כשהתנועה לאכיפת שמירת יום א’ תהפוך עזה ונחושה יותר, החוק יופעל כנגד שומרי מצוות ה’. רשויות החוק יאיימו עליהם בקנסות ומאסרים; לאחדים מהם יוצעו משרות רמות, ולאחרים תגמולים וזכויות יתר כתמריצים שיעודדו אותם להתכחש לאמונתם. אך תשובתם האיתנה תהיה אחת: “תוכיחו לנו את טעותנו על סמך דבר ה’,” בדומה לתשובה שהשמיע לותר בנסיבות דומות.

אלה שיואשמו בבתי המשפט יצדדו באמת ויוכיחו את צדקתה בעוצמה, ואחדים משומעיהם ישתכנעו ויקבלו את עמדתם בקשר לחובה לשמור על כל מצוות ה’. כך יאיר האור על אלפי בני אדם, שאחרת לא ידעו דבר וחצי דבר על אמיתות נשגבות אלה. ציות קפדני לדבר ה’ ייחשב למרד. הורים שהשטן עיוור את עיני רוחם ינהגו ביד קשה ובחומרה בילדם המאמין; אדון ידכא את משרתיו וגברת תדכא את שפחותיה, השומרים את מצוות ה’. קשרי דם ואהבה יינתקו, בנים ינושלו מנחלתם  ויגורשו מביתם. דבריו של שאול השליח יתגשמו במלואם: “כָּל הָרוֹצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, יֵרָדְפוּ” (טימ”ב, ג’ 12).  כאשר מגיני האמת יסרבו לכבד את יום א’ כיום המנוחה תחת השבת, חלקם יושלכו לכלא, חלקם יוגלו מארצם ואחרים יזכו ליחס מחפיר כעבדים. בעיני התבונה האנושית, כל הדברים האלה נראים כעת בלתי אפשריים. אך כשרוח ה’ המרסנת תסתלק מבני האדם, והם יינתנו תחת כוחו של השטן, המתעב את מצוות ה’, יתרחשו מספר התפתחויות מוזרות. לב האדם מסוגל לאכזריות גדולה כאשר יראת ה’ ואהבת האל מסתלקים ממנו. לכשתתקרב הסערה, קבוצה גדולה של אנשים המתיימרים להאמין במסר של המלאך השלישי, אך לא התקדשו באמצעות ציות לאמת, יזנחו את עמדתם ויצטרפו לשורות יריביהם. אנשים אלה התחברו עם העולם, נחלו את הלך הרוח של העולם, ולפיכך קיבלו את עמדותיו. בבוא שעת המבחן, הם יעמדו מוכנים ומזומנים לבחור בדרך הקלה, בעמדה הפופולרית. אנשים ברוכי כישרונות ונעימי הליכות, שבעבר ששו על האמת, ישתמשו ביכולותיהם כדי לרמות נשמות ולהוליכן שולל. הם יהפכו לאויבים המרים ביותר של אחיהם לאמונה. כששומרי השבת יובאו לבתי המשפט כדי להצדיק את אמונתם, כופרים אלה ישמשו כסוכניו היעילים ביותר של השטן כדי לקטרג עליהם, להציגם באור כוזב, להאשימם, ולעורר את המנהיגים לפעול נגדם באמצעות עדויות שקר ועלילות שווא. בתקופה זו של רדיפות תיבחן אמונתם של משרתי ה’. הם האמינו באזהרת ה’ באמת ובתמים, וחיפשו הכוונה אך ורק מאלוהים ומדברו. רוח קודשו של ה’ הפועלת בליבם תאיץ בהם לדבר. בעודם מונעים בקנאות קדושה ובדחף אלוהי עז, הם יתחילו לבצע את משימותיהם ללא חשש מן התוצאות שיהיו להטפת דבר ה’ בציבור. הם לא יתחשבו בצורכיהם ובמניעיהם האישיים, ולא ינסו לשמור על שמם הטוב או על חייהם. עם זאת, כשסערת ההתנגדות והתוכחה תפרוץ נגדם, אחדים מהם שיהיו אחוזי חלחלה, יהיו מוכנים ומזומנים להכריז: “אילו ידענו מראש את תוצאות דברינו, היינו שותקים.” קשיים וצרות יפלו עליהם מכל עבר. השטן יתקוף אותם בפיתוייו העזים ביותר. נדמה יהיה שהמלאכה שהם לקחו על עצמם נבצרת מכוחם. איום מוות יהיה תלוי ועומד מעל ראשם. ההתלהבות שהמריצה אותם תיעלם, ואף על פי כן, הם לא יוכלו לפנות לאחור. וכאשר הם יחושו חסרי אונים עד מאוד, הם ירוצו אל האל העליון הכול-יכול כדי להתאזר בכוח. הם יזכרו שהמילים שהם הטיפו לא היו שלהם, אלא שה’ הוא זה שהאיץ בהם למסור את מסר האזהרה. אלוהים נטע את האמת בליבם, והם לא יוכלו להתאפק מהכרזתה. קשיים ומבחנים דומים באו על אנשי ה’ בדורות הקודמים. ויקליף, הס, לותר, טינדייל, בקסטר ווסלי, טענו שכל התורות וכל התיאוריות חייבות לעמוד במבחן כתבי הקודש, והכריזו שהם ידחו על הסף כל תורה שכתבי הקודש לא יאששו. נגד אנשים אלה קמו רדיפות שהשתוללו בחמת זעם בלתי פוסקת, ואף על פי כן, הם לא חדלו להכריז את האמת.

תקופות שונות בתולדות הכנסייה אופיינו, כל אחת ואחת מהן, בהתפתחות של אמיתה מיוחדת שהותאמה לצרכיהם של חסידי ה’ באותה עת. כל אמיתה חדשה סללה את דרכה לנוכח שנאה והתנגדות; אלה שהתברכו באורה עברו ניסיונות וקשיים. בשעת חירום, אלוהים מעניק לחסידיו אמיתה מיוחדת. מי יעז שלא להפיצה? ה’ מצווה על משרתיו להציג לעולם את הזמנת החסד האחרונה. הם אינם יכולים להחריש, זולת כשנשקפת סכנה לנשמתם. שגרירי המשיח אינם מתחשבים בתוצאות. עליהם לבצע את תפקידם ולהשאיר את התוצאות בידי האל. כאשר ההתנגדות מסלימה, המבוכה שבה ואוחזת בליבם של משרתי ה’, שכן נדמה להם שהם החישו את שעת המשבר. אך מצפונם ודבר ה’ מבטיחים להם שדרכם ישרה היא; חרף הקשיים והמבחנים שממשיכים לפקוד אותם, הם אוזרים עוז ועומדים בהם. המלחמה נעשית קרובה יותר ועזה יותר, אך אמונתם ואומץ ליבם מתעצמים בשעת חירום. עדותם היא: “איננו מעזים לשנות את דבר ה’ או לחלק את תורתו הקדושה, דהיינו, לקרוא לחלק אחד חיוני וחשוב, ולאחר חסר חשיבות, וזאת כדי לשאת חן בעיני העולם. האל שאותו אנו משרתים יכול להצילנו. המשיח ניצח את הכוחות השולטים בעולם. האם עלינו לפחד מן העולם שכבר הובס?” רדיפה על שלל צורותיה מתבססת על עיקרון שיהיה שריר וקיים כל עוד השטן קיים ולנצרות יש כוח משמעותי. איש אינו יכול לשרת את אלוהים בלי להקים נגדו את צבאות האופל. מלאכים רעים יתקפוהו על כל צעד ושעל, מחשש שמא השפעתו תגזול מידם את טרפם. אנשים רעים, שמופת חייו של משרת האל מהווה בעבורם תוכחה על דרכם הרעה, יתאחדו כדי לנתקו מאלוהים באמצעות פיתויים מפתים. כשאמצעים אלה כושלים, הם משתמשים בכוח עוצמתי כדי לכופף את מצפונו. אך כל עוד ישוע ממשיך להפגיע בעבור המאמין בהיכל ה’ בשמיים, כוחה המרסן של רוח הקודש יפעל הן על המנהיגים והן על העם. כוח זה עדיין שולט במידת מה בחוקי ארצנו [ארצות הברית]. אלמלא חוקים אלה, מצבו של העולם היה גרוע בהרבה ממצבו כיום. בזמן שרוב מנהיגינו משמשים כסוכנים פעילים של השטן, אלוהים שותל את סוכניו בקרב בכירי ומנהיגי האומה. האויב גורם למשרתיו להציע הצעות חוק שיעכבו מאוד את מלאכת ה’. אך המלאכים הקדושים מאיצים במדינאים יראי ה’ להתנגד להצעות אלה בעזרת טיעונים חותכים. בדרך זו, מתי מעט מרסנים את כוחו הגואה של הרוע. התנגדותם של אויבי האמת תרוסן כדי שהמסר של המלאך השלישי ימלא את תפקידו. לכשתינתן האזהרה האחרונה, היא תסב את תשומת ליבם של המנהיגים הבולטים הללו שה’ פועל באמצעותם, וכמה מהם יקבלו אותה ויעמדו עם חסידי ה’ בימי הצרה. המלאך שיחבור להכרזת המסר של המלאך השלישי יאיר את העולם כולו בכבוד תהילתו. מלאכה כבירה, עוצמתית וחובקת עולם מנובאת כאן. התנועה האדוונטיסטית, שפעלה בין השנים 1840 עד 1844, היוותה התגלות רבת הוד של גבורת ה’; המסר של המלאך הראשון הגיע לכל מרכז בישור ברחבי העולם, ובארצות מסוימות התעורר עניין רוחני עז שהיה הגדול ביותר מאז ימי הרפורמציה במאה השש עשרה; אך התנועה הכבירה שתישא את האזהרה האחרונה של המלאך השלישי תהיה גדולה, עוצמתית וסוחפת יותר. המלאכה שתתבצע תהיה זהה לזו שהתבצעה בחג השבועות בימי השליחים. כשם שירד “היורה” בשפיכת רוח הקודש בראשית מלאכת הבישור כדי להצמיח את זרע הבשורה יקר הערך, כך עתיד לרדת “המלקוש” לקראת תום מלאכת הבישור כדי שיבשיל הקציר. “וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה, לָדַעַת אֶת יְהוָה, כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ; וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ, כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ” (הושע, ו’ 3). “גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה; וַיּוֹרֶה לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, בָּרִאשׁוֹן” (יואל, ב’ 23). “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֲדֹנָי, אֶשְׁפֹּוךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר.” “וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט” (מה”ש, ב’ 17, 21). פועלה הכביר של הבשורה לא יסתיים בליוויית התגלויות מעטות יותר של גבורת ה’ מאלה שסימנו את ראשיתו. הנבואות שהתגשמו בירידת “היורה” בראשית פועלה של הבשורה, יתגשמו שוב לכשירד “המלקוש” בעת סיום פועלה. אז יבואו ימי הרווחה, שכיפא השליח ייחל להם וניבא עליהם, כשאמר: “לָכֵן הִתְחָרְטוּ וְשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם [במשפט החוקר שיערך ביום הדין של ה’], לְמַעַן יָבוֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲדֹנָי וְהוּא יִשְׁלַח אֶת אֲשֶׁר יֻעַד לָכֶם מִקֶּדֶם, אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ” (מה”ש, ג’ 19, 20). משרתי ה’ שפניהם קורנים בזיו קדושתו יעברו במהירות ממקום למקום ויבשרו את מסר השמיים. רבבות קולות ישמיעו את מסר האזהרה לעולם כולו. ניסים יתחוללו, חולים יירפאו ואותות ומופתים יתחוללו וילוו את המאמינים. גם השטן יחולל ניסים ומופתים כוזבים, ואפילו יוריד אש מן השמיים לעיני בני האדם [ההתגלות, י”ג 13). לפיכך, תושבי העולם יאלצו לנקוט עמדה. המסר שיימסר להם לא ישכנעם באמצעות טיעונים חותכים, אלא בעיקר באמצעות אמונה עמוקה שרוח הקודש תיטע בליבם. הטיעונים הוצגו, הזרע נזרע, ועתה הוא יצמח ויניב פרי. העלונים שהפיצו המבשרים פעלו והשפיעו, ועם זאת, נבצר מאנשים רבים שהתרשמו מן הדברים להבין את האמת לאשורה או לציית לה. עתה חדרו קרני האור לכל מקום, האור נגלה במלוא בהירותו וילדי האל הישרים מנתקים את הכבלים שכבלו אותם. לקשרים משפחתיים ולקשרי ידידות בקהילה המשיחית אין את הכוח לעצור בהם כעת. האמת יקרה לליבם יותר מכל דבר אחר. חרף הכוחות שהתאגדו נגד האמת, אנשים רבים נעמדים לצד האדון.