parashat

   בלעם היה עד להצלחתה של תוכניתו השטנית. הוא ראה את קללת ה’ רובצת על העם הנבחר; אלפים מבני ישראל נשפטו בידי ה’ ומתו, אך יד ה’ שהענישה את החוטאים לא הניחה למדיחים להימלט מן העונש. בלעם נהרג במלחמת ישראל נגד מדיין. כאשר בלעם אמר: “תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ,” (כלומר, ביקש שגורלו יהיה כגורל ישראל), הוא אמר זאת מתוך תחושה כי קיצו קרב. בלעם בחר שלא ללכת…

   בטרם שב לארצו נשא בלעם את הנבואה היפה והנשגבת ביותר על גואל העולם ועל חורבנם הסופי של אויבי ה’:     “אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב;        דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל,        וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת.”      הוא חתם את דבריו בנבואה על חורבנם של מואב ואדום, עמלק ושבט הקייני, ובכך לא השאיר למלך מואב שביב של תקווה.      עתה, משסר חינו בעיני…

אך תקווה קלושה פיעמה עדיין בליבו, והוא היה נחוש בדעתו לערוך ניסיון נוסף. עתה הוא לקח את בלעם אל ראש הפעור, שם ניצב מקדש למען עבודת הבעל, אלוהי מואב. כאן שבו והוקמו שבעה מזבחות כבעבר, ושוב והועלו שבעה קורבנות. אך הפעם לא הלך בלעם להתבודד כפי שעשה בפעמים הקודמות, כדי להתייחד עם האל ולדעת את רצונו. עתה הוא לא ניסה להשתמש בכשפיו, אלא ניצב ליד…

   אפילו עכשיו סירב בלק לוותר על זממו. הוא סבר כי מחנה העברים העצום הפחיד כל כך את בלעם, עד שלא העז להפעיל את כשפיו נגדם. המלך החליט לקחת את הנביא לעמדת תצפית אחרת, בה ניתן היה לראות רק את קצה המחנה העצום. ייתכן כי זה מה שימריץ את בלעם לקלל את קצות המחנה, ותוך זמן קצר יושמד המחנה כולו. הוא לקח את…

   כאשר שרי מואב ניצבו ליד המזבחות נאסף סביבם קהל רב שציפה בכיליון עיניים לשיבת הנביא. הכול חיכו למילים שיצמיתו לעד את הכוח המסתורי המוזר שפעל למען בני ישראל השנואים. כאשר שב בלעם, הוא אמר:     “מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,        מֵהַרְרֵי קֶדֶם – לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב,        וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.        מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל?       וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה?       כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ,        וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:        הֶן עָם…

   המואבים היו עובדי אלילים מושחתים, אך על פי הדין האלוהי אשמתם לא הייתה כבדה כאשמת בלעם. בלעם התיימר להיות נביא ה’, ולפיכך, כל מה שיצא מפיו נחשב כאילו יצא מפי הגבורה. לכן אלוהים לא הניח לו לדבר כאוות נפשו, אלא הורה לו למסור במדויק את דבריו: “וְאַךְ, אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ – אֹתוֹ תַעֲשֶׂה.”        בלעם קיבל עתה מאלוהים רשות ללכת עם שרי מואב, אם וכאשר יבואו…

   בבוקר ביקש בלעם משרי מואב ומדיין לשוב לארצם, וזאת בלי שמסר להם את דברי ה’ אליו. מתוך צער וזעם על כך שנכזבה תוחלתו להשיג כבוד ועושר, הכריז בקוצר רוח: “לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם: כִּי מֵאֵן יְהוָה, לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם.”      בלעם “אָהַב אֶת שְׂכַר הָרֶשַׁע” (איגרת פטרוס השנייה ב:15). חטא החמדנות, הזהה בעיני ה’ לחטא…

   המואבים טרם הותקפו בידי ישראל, אך הם בחנו את המתרחש בארצות השכנות מתוך תחושה מבשרת רע. האמורים הובסו בידי ישראל, והאזור שכבשו ממואב נמצא עתה תחת שליטת ישראל. צבאות בשן הובסו בידי הכוח המסתורי ששכן בעמוד הענן והגן על ישראל. מעוזי הענקים אוכלסו עתה בבני ישראל. המואבים חששו להסתכן במתקפה נגד ישראל; בקשת סיוע…

   בני ישראל חצו את נחל ארנון והתקדמו לעבר האויב. בקרב שנערך נחלו צבאות ישראל ניצחון מוחץ; בזכות היתרון הצבאי שהשיגו, הם ינחלו במהרה את כל ארץ האמורי. שר צבאות ה’ הוא זה שהביס את אויבי עמו; והוא היה מחולל זאת שלושים ושמונה שנים לפני כן, לו בטחו בו בני ישראל.       מלאי תקווה ואומץ התקדמו צבאות ישראל בלהט צפונה, ועד מהרה הגיעו לארץ שבה…

מדרום אדום פנו בני ישראל צפונה ושמו את פעמיהם אל עבר הארץ המובטחת. דרכם עברה עתה דרך רמה רחבת ידיים, משופעת רוחות קרירות שנשבו מן ההרים. היה זה שינוי מבורך ומרענן מדרכם הצחיחה במדבר. עתה הם צעדו קדימה עליזים ומלאי תקווה. לאחר שחצו את נחל זרד ופנו למזרח מואב, הורה להם ה’: “אַל תָּצַר אֶת…