הבשורות על מנוסתו של לותר הפתיעו והכעיסו מאוד את נציג הכנסייה. הוא ציפה לקבל שבחים וכבוד רב על טיפולו הנבון והתקיף בבן סורר זה של הכנסייה, אך תקוותו נכזבה. הוא נתן דרור לזעמו במכתב ששלח לפרדריק, האלקטור של סקסוניה, בו הוקיע את לותר, ודרש מפרדריק לשלוח את מתקן הדת לרומא או לגרשו מסקסוניה. להגנתו טען לותר…

לותר רעד כאשר הביט בעצמו – אדם אחד מול הכוחות האדירים ביותר בעולם. לפעמים, הוא פקפק בצדקת דרכו ותהה האם אלוהים באמת הדריכו לצאת נגד שלטון הכנסייה. הוא כתב: “מי אני שאצא נגד הוד המלכות של האפיפיור, שמלכי הארץ והתבל כולה רועדים לפניו? איש אינו יכול לדעת את הסבל שעברתי באותן שנתיים ראשונות, ולאילו תהומות של…

בצו אפיפיורי שיצא לאחרונה הובטחה מחילת חטאים לכל מי שיעלו על ברכיהם “במדרגות פילטוס”. [על פי המסורת, המושיע ירד במדרגות הללו כשעזב את היכל המשפט הרומי, והועבר בדרך נס מירושלים לרומא.] באחד הימים, כשלותר טיפס בהתלהבות ובמסירות יתרה ב”מדרגות פילטוס”, הוא שמע לפתע קול רועם שפנה אליו ואמר: “צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (אל הרומים, א’ 17). הוא קם, נעמד…

פרק ז’    הפרדותו של לותר מרומא  האדם הבולט ביותר בקרב המאמינים, שנקראו להנהיג את הקהילה המשיחית ולהובילה מחשכת שלטון האפיפיורות אל אור האמונה הצרופה, היה מרטין לותר. קנאי, נלהב ומסור, שלא ידע פחד זולת יראת ה’, ולא הכיר בשום תשתית לאמונה זולת כתבי הקודש. הוא היה האדם הנכון בזמן הנכון. אלוהים חולל דרכו גדולות ונצורות לשם…

דבריו האחרונים, שנאמרו בעוד הלהבות אופפות אותו, היוו תפילה. הוא זעק: “ה’, אבא כל-יכול, רחם עלי, מחל לחטאיי, כי יודע אתה שתמיד אהבתי את האמת שלך.” קולו נדם, אך שפתיו המשיכו לנוע בתפילה. כאשר האש כילתה את מלאכתה, אפרו של הקדוש המעונה, המעורבב בעפר שעליו הוא נח, נאסף והושלך אל נהר הריין, בדומה לאפרו של הס.…

אחרי שהכמרים הניחו את הנזר על ראשו, הם הקדישו את נשמתו של הס לשטן. הס, שנשא מבטו לשמיים, הכריז: “בידך אפקיד רוחי, אדון ישוע, כי גאלתני.” עתה, הוא נמסר לידי הרשויות והובל אל אתר ההוצאה להורג. תהלוכה ענקית יצאה בעקבותיו: מאות חיילים חמושים, כמרים ובישופים בבגדי שרד, ותושבי קונסטנץ. כאשר הס נקשר למוקד והכול ציפו להדלקת האש,…

אלוהים הניח לאור גדול לזרוח על רוחם של אנשים נבחרים אלה, ולחשוף בפניהם רבות מטעויותיה וחטאיה של הכנסייה ברומא; אך עם זאת, הם לא קיבלו את כל האור האמור להישפך על העולם. באמצעות משרתיו אלה חילץ ה’ את חסידיו מחשכת הדת הקתולית; ואולם, מכשולים רבים וגדולים עמדו בדרכם וה’ הנחה אותם, צעד אחרי צעד, ככל שיכלו…

פרק ו’  הס וג’רום  הבשורה ניטעה בבוהמייה כבר בראשית המאה התשיעית. כתבי הקודש תורגמו, ועבודת האל נערכה בכנסיות בשפת העם. אך ככל שכוחו של האפיפיור הלך והתעצם, כך הלך והתעמעם דבר ה’. גרגורי השביעי, שלקח על עצמו את המשימה “להשפיל גאוות מלכים,” היה להוט באותה המידה לשעבד את העם, ולפיכך הוציא צו שאסר על קיום תפילות בציבור בשפת בוהמייה.…

הוא אמר: “אכן, שש אנוכי להכריז לכל אדם את האמונה שאני דבק בה, ובמיוחד לבישוף של רומא; והואיל ואני מניח שזוהי אמונה מבוססת ונכונה, אני מאמין שהוא יאשש אותה ברצון, ואם טעות בה, יתקנה. ראשית, אני מאמין שבשורת המשיח היא-היא התגלמות תורת ה’… אני מאמין שהבישוף של רומא, הואיל והוא נציגו של המשיח עלי-אדמות, מחויב…

באחד מעלוניו הוא אמר את הדברים הבאים בנוגע לאפיפיור ולמוכסים: “הם גזלו מפיותיהם של עניי ארצנו את פרנסתם, וגבו מאוצר המלך כספים רבים למימון טקסי ופולחני הדת של הכנסייה הכופרת, השולחת ידה מתוך כפירה ארורה ומועלת בקודש, ואף גרמו לכל הארצות הנוצריות להאמין בתורות הכפירה שלהם ולתמוך בהן. ואף על פי שבמחוזותינו מצוי הר זהב ענקי,…