Gadol
העימות הגדול – יום 49
בליסבון “נשמע קול רעם מתחת לקרקע, ובמהרה נרעדה העיר רבתי בזעזוע אלים. בתוך שש דקות בערך, שישים אלף איש קיפחו את חייהם. תחילה נסוג הים והותיר אחריו חוף יבש, ואז שב הים והתקדם במהירות ועלה על גדותיו כחמישים רגל מעל פני הים הרגילים.” “אחד האירועים יוצאי הדופן שהתרחשו בליסבון במהלך האסון הנורא שפקד את העיר הייתה…
קרא עודהעימות הגדול – יום 48
פרק י”ז מבשרי השחר החדש אחת האמיתות הנשגבות והחשובות ביותר בכתבי הקודש, היא ביאתו השנייה של המשיח כדי לחתום את מלאכת הגאולה. לצלייני האל, השוהים זה זמן כה רב “בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת”, ההבטחה בדבר ביאת המושיע אשר הוא “התקומה והחיים,” מפיחה בלב תקווה נפלאה ומשמחת, שכן הוא ישיב אליו “אֶת נִדְּחוֹ.” ביאת המשיח השנייה היא הרעיון…
קרא עודהעימות הגדול – יום 47
כאשר הגיע לבסוף אל חופי נרגאנסט ביי, לאחר חודשים של נדודים ותלאות, הוא הניח שם את היסודות להקמת המדינה הראשונה של העידן המודרני, שהכירה בזכות של חירות דתית. עיקרון היסוד במושבה של רוג’ר וויליאמס היה: “כל אדם זכאי לעבוד את אלוהים על פי צו מצפונו.” מדינתו הקטנה, רוד איילנד, שהפכה מקלט לנדכאים, הלכה וגדלה ושגשגה תחת עיקרי…
קרא עודהעימות הגדול – יום 46
פרק ט”ז האבות הצליינים בשעה שמתקני הדת האנגלים מאסו בדוקטרינות של הדת הקתולית, הם שמרו על רבים ממנהגיה ופולחניה. על אף שהסמכות ועיקרי האמונה של הכנסייה ברומא נדחו על הסף, לא מעט ממנהגיה וטקסיה חדרו לעבודת האל של הכנסייה האנגליקנית. נטען שדברים אלה אינם קשורים לענייני המצפון; שעל אף שכתבי הקודש לא ציוו עליהם, ולפיכך…
קרא עודהעימות הגדול – יום 45
המלך, אנשי הכמורה והאצילים נאלצו להשלים עם מעשי האכזריות של העם המשולהב, המטורף מזעם. צמא העם לנקמה רק התעצם באמצעות ההוצאה להורג של המלך; ואלה שגזרו את מותו, הלכו במהרה בעקבותיו של הגרדום. הוחלט על טבח כללי של כל מי שנחשד בהסתייגות מן המהפכה. בתי הכלא היו עמוסים; בשלב מסוים, התפוסה הגיעה למעל מאתיים אלף אסירים.…
קרא עודהעימות הגדול – יום 44
לאחר שהאלה הובאה אל האספה, הנואם נטל את ידה, פנה אל הנוכחים ואמר: “בני תמותה, חדלו לרעוד מאימת הרעמים חסרי האונים של אל שיצרתם בדמיונכם מתוך פחד. מכאן ואילך, אל תכירו בשום אלוהות, זולת אלת התבונה. אני מציע לכם את צלמה הנאצל והטהור ביותר; אם אתם חייבים שיהיו לכם אלילים, הקריבו קורבן אך ורק לאלה זו……
קרא עודהעימות הגדול – יום 43
המדיניות של הכנסייה הקתולית הייתה לשמור על כתבי הקודש סגורים ומסוגרים מעין הציבור בשפות המקור שלהם, שהיו שפות זרות, וזאת תחת אצטלה של יראת כבוד לדבר ה’. תחת שלטונה של הכנסייה הקתולית העידו העדים בעודם “לבושי שקים”. ואולם, כוח אחר – החיה שתעלה מן התהום – יקום כדי לערוך מלחמה גלויה ומרה נגד דבר ה’. “הָעִיר…
קרא עודהעימות הגדול – יום 42
בתשובה לטענה שעם מות המשיח בוטלו עשרת הדיברות ותורת עבודת ה’, אמר וסלי: “המשיח לא ביטל את תורת המוסר שנכללה בעשרת הדיברות ונאכפה בידי הנביאים. הוא לא בא לעולם כדי לבטל חלק כלשהו בתורה. תורת ה’ היא חוקה נצחית שלא תתבטל לעולם, שכן היא כעד נאמן ונצחי בשמיים.” [ככתוב: “וְעֵד בַּשַּׁחַק, נֶאֱמָן סֶלָה” (תהל’, פ”ט 38).]…
קרא עודהעימות הגדול – יום 41
הוא אמר: “מזמן הבחנתי ברצינותם ובהתנהגותם המופתית. ענוותם מתבטאת כל העת בעודם מבצעים שירותים כנועים למען הנוסעים האחרים, כאלה שאיש מן הנוסעים האנגלים אינו מוכן לבצע; הם אינם דורשים ואינם חפצים לקבל תמורה על שירותיהם, באומרם, זה יהיה טוב ויאה ללבבותינו היהירים; זאת ועוד, מושיענו האהוב עשה למעננו הרבה יותר. כל יום חדש העניק להם…
קרא עודהעימות הגדול – יום 40
לטימר הטיף מעל בימות הכנסיות, וטען כי יש להקריא את כתבי הקודש בשפת העם. הוא אמר: “מחברם של כתבי הקודש הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, וכתבי הקודש חולקים את אותה גבורה ונצחיות של מחברם. אין אף מלך ואף קיסר שאינו חייב לציית להם. הבה ניזהר מאותן דרכים צדדיות של ‘מסורת אנשים מלומדה’, אין זה מענייננו מה עשו…
קרא עוד