הוא אמר: “מזמן הבחנתי ברצינותם ובהתנהגותם המופתית. ענוותם מתבטאת כל העת בעודם מבצעים שירותים כנועים למען הנוסעים האחרים, כאלה שאיש מן הנוסעים האנגלים אינו מוכן לבצע; הם אינם דורשים ואינם חפצים לקבל תמורה על שירותיהם, באומרם, זה יהיה טוב ויאה ללבבותינו היהירים; זאת ועוד, מושיענו האהוב עשה למעננו הרבה יותר. כל יום חדש העניק להם…

לטימר הטיף מעל בימות הכנסיות, וטען כי יש להקריא את כתבי הקודש בשפת העם. הוא אמר: “מחברם של כתבי הקודש הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, וכתבי הקודש חולקים את אותה גבורה ונצחיות של מחברם. אין אף מלך ואף קיסר שאינו חייב לציית להם. הבה ניזהר מאותן דרכים צדדיות של ‘מסורת אנשים מלומדה’, אין זה מענייננו מה עשו…

בתוך זמן קצר, אפוטרופסיו החדשים גילו לחרדתם כי נזירים אחדים הכריזו כי הם המירו את דתם הקתולית לפרוטסטנטית. טאוזן העביר לרעיו את הידע על האמת דרך סורגי ובריחי תאו. אילו היו אבות האמונה בדנמרק בקיאים ברזי התוכנית של הכנסייה להתמודדות עם כפירה, קולו של טאוזן לא היה נשמע שוב לעולם. אך במקום לשלוח אותו אלי קבר בצינוק תת-קרקעי, אי שם, הם גרשוהו…

פרק י”ג  הרפורמציה בהולנד ובסקנדינביה  השלטון הרודני של הכנסייה הקתולית בהולנד עורר כבר בתחילתו מחאה תקיפה. שבע מאות שנים לפני לותר, הואשם האפיפיור בידי שני בישופים שנשלחו כשגרירים לרומא ולמדו על טיבו האמיתי של “הכס הקדוש”. לטענתם: “אלוהים שהכתיר את הכנסייה כמלכתו וכלתו, וייעד אותה להיות אשת חיל שתספק מזון אצילי ונצחי לבני ביתה, חנן…

פארל נכסף מזמן לטעת את דגל הפרוטסטנטיות בג’נבה. אם ג’נבה תקבל את האמונה המתוקנת, היא תהפוך למרכז הרפורמציה בצרפת, בשוויץ ובאיטליה. עם מטרה זו לנגד עיניו הוא המשיך בפועלו, עד שעיירות וכפרים קטנים המקיפים את ג’נבה קיבלו את האמונה המתוקנת. הוא נכנס לג’נבה בחברת חבר אחד. הוא קיבל היתר להטיף שתי דרשות בלבד. הכמרים שהתאמצו לשווא…

חשד, חוסר אמון וטרור שררו בכל המעמדות. בעיצומה של הדאגה הכללית נחשפה עוצמת ההשפעה שהייתה למשנתו של לותר על ליבם של אנשים שהצטיינו בתחומי החינוך, ההנהגה והמוסר והפכו למופת. משרות חשובות של אמון וכבוד, התפנו לפתע. אומנים, ציירים, מלומדים, פרופסורים באוניברסיטאות, מחברים ואפילו אנשי חצר, נעלמו. מאות נמלטו מפריז והיו לגולים מרצון ממולדתם, כשבמקרים רבים, הנטישה…

בכתבי הקודש מצא את המשיח. הוא זעק: “אבי שבשמיים, קורבן המשיח פייס את חרון אפך; דמו רחץ וטיהר אותי מעוונותיי; מותו כיפר בעבורי. המצאנו לעצמנו שלל הבלים חסרי שחר, אך אתה הנחת את דברך לפניי כלפיד, אתה נגעת בליבי, וזאת כדי שאתעב את כל המידות טובות והזכויות האחרות, זולת אלה של ישוע.”  קלווין חונך משחר ילדותו לכמורה.…

כנוסעים הגוועים בצמא, המקדמים בברכה מעיין מים חיים, כך קיבלו נשמות אלה את המסר השמיימי. האיכרים בשדות ובעלי המלאכה בסדנותיהם התעודדו במהלך עמל יומם כאשר שוחחו על האמיתות היקרות של כתבי הקודש. בערבים, במקום ללכת לחנויות לממכר יין, הם נאספו בביתו של אחד מהם כדי לקרוא בצוותא בדבר ה’, להתפלל ולעבוד את האל. שינוי כביר יתחולל…

אחד העקרונות שלותר עמד עליהם בתוקף, היה שאין לפנות לעזרת השלטונות החילוניים כדי להשיג תמיכה לרפורמציה, ואין להשתמש בכוח הזרוע כדי להגן עליה. הוא שמח על כך שהבשורה הוכרזה מפיהם של נסיכי הממלכה. אך כאשר הם הציעו לאחד כוחות בליגת הגנה, הוא הכריז: “תורת הבשורה חייבת לקבל אך ורק את הגנתו של ה’. ככל שבני האדם…

איננו יכולים לטעון שכאשר האל הכול-יכול קורא לאדם לקבל את הידע שלו, הוא מעז לסרב לידע האלוהי… אין תורת אמת, זולת תורה העולה בקנה אחד עם דבר ה’. אלוהים אוסר על הוראה של כל אמונה אחרת. כתבי הקודש, שפסוקיהם מתבהרים בעזרת פסוקים אחרים, ברורים יותר, הם כל מה שהמשיחי זקוק לו; קל להביאם ולעבדם כדי לבאר…